השאלה:
שלום דפנה,
אני בחורה בת 23 ובעבר לא הייתי כ"כ דתיה.
היה לי קשר עם בחור לפני המון שנים לצערי ללא שמירת נגיעה. ב"ה כרגע אני בקשר עם בחור ירא שמיים ואנחנו מדברים על חתונה, הבעיה היא שאני לא יודעת אם אני בתולה או לא וזה משהו שהכרחי לי לדעת. אני מתביישת ללכת לרופאה באזור מגוריי. מה הפתרון כדי שאדע? תודה רבה.
התשובה:
לשירה, שלום,
נשים רבות מאבדות את קרום הבתולין עוד לפני היותן בנות 20, מסיבות מגוונות. החדרת טמפונים יכולה לפתוח או להגמיש את קרום הבתולין, וגם סוגים מסוימים של ספורט.
אוננות גם היא עשויה לבתק את קרום הבתולין.
מעבר לכם יש כמה סוגים של קרומים, שמתוארים בספרות. חלקם מאוד חזקים, וקשים לפתיחה גם אחרי כמה וכמה חדירות של איבר מין זכרי, וחלקם כה עדינים וכמעט בלתי נראים.
את יכולה למצוא רופאה דרך מוקד זימון התורים של קופת החולים שאליה את משתייכת, ולאו דווקא באזור מגורייך. למיטב ידיעתי, בכל הקופות אין חיוב להיצמד לרופא נשים אחד ברבעון, וגם אם כן, קל להתעקש על העניין, בפרט על רקע גיאוגרפי.
לגבי חשיבותו של קרום הבתולין- כשמבינים את הקלות שבה הקרום נפתח לצמיתות, מבינים שאין טעם בלהוכיח בתולין על פרט שבנשים רבות ובתולות אינו ניתן להוכחה לבן הזוג או למשפחתו או לעצמך.
יש נשים שקרום הבתולין נקרע אצלן בקיום יחסים ראשון, אך הן אינן מדממות.
להלכה, נשים המוחזקות כבתולות נחשבות אסורות לבעל אחרי קיום חדירה ראשונה, המתרחשת לעיתים מזומנות בליל החתונה עצמו (ולא תמיד, חשוב שתדעו זאת…).
זאת מכיוון שחכמים ידעו שלא כולן מדממות, אך אמרו שייתכן בכל זאת דימום קטנטן ובלתי נראה. כלומר, חכמים לא החזיקו מהקרום דבר דרמטי שבהכרח משאיר סימנים גדולים ומשמש הוכחה בעדות מסוימות לתומתה של האישה.
אני מניחה שכל רופא/ה יתן/תיתן לך מענה בבדיקה מאוד פשוטה.
יש נשים שמבקשות שיחזור קרום הבתולין, וגם את זה אפשר לעשות אם רוצים.
שיהיה לך במזל טוב, ובהצלחה, מדפנה מאיר.
השאלה:
שלום דפנה
אני בחורה רווקה ובתולה, והתחתונים שלי לרוב מלוכלכות כשלא ממש ברור לי ממה
שתן, הפרשות?,
הלכתי לגניקולוגית, והיא אמרה לי שהיא לא יכולה לבדוק בגלל קרום הבתולין
האם זה נורמלי? למי לפנות?
התשובה:
לשירה היקרה, שלום ושמחה,
יש 3 אפשרויות לרטיבות: שתן, הפרשות היוצאות מהנרתיק, זיעה.
אם התחתונים רטובים גם ביום קר שבו אינך מרגישה זיעה כלל בשום מקום בגוף, את יכולה לשלול את העניין של הזיעה.
שתן- אם את מרגישה שיוצא ממך שתן כשאת משתעלת או צוחקת, יש סיכוי קטן, אמנם, שמדובר גם בשתן.
איך תבדקי? בדקי האם התחתונים רטובים כמו מים, והאם יש בהם ריח שתן. שימי אותן לייבוש לפני כביסה ובדקי האם התייבשו ללא כל סימן רטיבות ותותרו רק עם הריח.
אם הם נשארו רק עם ריח אחרי הייבוש וללא כל סימן אחר על הבד, יש סיכוי שמדובר בשתן או זיעה.
אם את מחדירה טמפונים בזמן ווסת, את יכולה להחדיר טמפון ביום רגיל ללא ווסת וללא פעילות מאומצת. אם התחתונים רטובים למרות הטמפון, יש סיכוי, שוב, קטן, שזה שתן.
אחרי ששללת שתן או זיעה, נשארת עם האפשרות הסבירה ביותר, שמדובר בהפרשות היוצאות מצוואר הרחם אל הנרתיק ומשם החוצה.
אלו הפרשות בגוונים של צהוב, לבן או שקוף. יש ימים בחודש שהן מאוד רטובות, ונמתחות, ונמצאות בכמות רבה.
אם יש על התחתונים חומר שנראה גם אחרי ייבוש, אזי מדובר בהפרשות אלו.
כל עוד אינך סובלת מגירוד או מכל תופעה מציקה, יש סיכוי רב מאוד שאלו הן ההפרשות התקינות לחלוטין שיש לכל אישה בכמויות משתנות מאישה לאישה ובכמויות משתנות לאורך החודש. סביב הביוץ יש יותר הפרשות, לעומת ימים אחרים של מיעוט הפרשות או ללא הפרשות כלל.
אין מה לעשות נגד ההפרשות הללו. ולא רק שאין, הן חיוניות לך לצורך כניסה להריון. המטרה שלהן היא לעזור לזרע לשרוד בסביבה החומצית של הנרתיק, ולהביא אותו במצב טוב אל חצוצרות הרחם, לצורך הפרייה. בימים בהם אינך פורייה, תפקידן הוא לקטול את הזרע, ואף לווסת את רמת החומציות לכוון חומצי כדי להרוג פטריות.
אם את רוצה, את יכולה ללמוד מודעות לפוריות וכך לדעת לפענח כל הפרשה בהתאם ליום בחודש, ביחס לפוריותך.
אם את רוצה לא להיות רטובה, את יכולה לנגב אותן לעיתים מזומנות, ולהשתמש בתחתוניות. יש גם תחתוניות כותנה רב פעמיות שאינן משבשות את הריח.
במקרה של חשש לפטרייה נרתיקית או חיידק לא ידידותי לנרתיק, ניתן לקחת משטח בעזרת מטוש (כמו זה שמשתמשים בו למשטח גרון) גם אם האישה בתולה, ולשלוח למעבדה.
ובכל מקרה, אין להחדיר סבון משום סוג לתוך הנרתיק.
בהצלחה בכל! מדפנה מאיר
השאלה:
שלום דפנה,
אני בת 29 ואמא לשניים. מאז לידת בני השני (בן שנה וחצי) אני עם התקן ג´ניפיקס.
מאז הלידה האחרונה המחזורים שלי הולכים ומתקצרים בהדרגה.
לפני שהתחתנתי הם באו כל 30-34 יום, עכשיו אני במצב של מחזור כל 19-22 יום. הדימומים בווסת נמשכים כ-6 ימים, שזה נורמלי.
האם זה נורמאלי? מה אפשר לעשות כדי להאריך את המחזור? איזה טיפול את ממליצה?
מעבר לשאלה הבריאותית יש לי גם תסכול ממעט ימי הטהרה, שאני לא יודעת מה אפשר לעשות עם זה, אם בכלל.
תודה על תשומת הלב,
עדינה
התשובה:
לעדינה, שלום ושמחה,
מצבך נורמלי, במובן זה שהוא ככל הנראה אינו מסכן את בריאותך. ועם זאת, מדובר במצב מחליש פיזית.
קשה לגוף ליצור מערכת מחזורית חדשה בפרקי זמן כה קצרים, ולדמם את עצמו לדעת לעיתים כה קרובות.
אני מציעה לך לנסות את הטיפולים הצמחיים של עליזה לוין המפורסמת, ששידרתי כאן את המספר שלה כמה פעמים בשאלות.
אם קשה לך להגיע אליה, כל מטפל מומחה בצמחים יוכל לסייע לך להאריך את המחזור.
אם את סובלת מתנודות במשקל, או ממשקל גבוה או נמוך מדי, כדאי לך לטפל גם בזה.
בנוסף, לבצע ספירת דם, וגם רמות של חומצה פולית וB12.
לפעמים דווקא מחסור בדם עלול לגרום לאישה לדמם יותר, על אף שההיגיון אומר שעליה לשמור על הדם שלה.
גם התעמלות גופנית מסוג שנותן לך כוחות, ולא מתיש אותך, עשויה להועיל. אם לא תצליחי בתוך כחודשיים לשפר את מצבך בעזרת כל אלו, אני מציעה לך להוציא את ההתקן.
למעשה, הייתי מציעה לך לעשות זאת מלכתחילה, אולם איני יודעת אם היית בוחרת זאת כאופציה ראשונה, ולכן מקווה בשבילך שיתר הרעיונות יסייעו לך.
זאת משום שהניסיון שלי עם דתיות הוא כזה שהן מוציאות את ההתקן, לא מחכות עד שהן מוצאות אמצעי יעיל אחר, ונכנסות להריון, גם כשזה לא תמיד מתאים למצב הפיזי שלהן.
לגבי התסכול ממיעוט ימי הטהרה- זהו אכן מצב מתסכל מאוד, ויש לא מעטות שחוות אותו.
הדבר הטוב במצב הקשה הזה הוא שאת תטפלי בעצמך כמה שיותר מהר, בלי להזניח, מה שאולי הייתה עושה אישה אחרת, שלא לחוצה על הימים הללו.
בכל רע יש משהו טוב…
בהצלחה, מדפנה מאיר.
השאלה:
שלום דפנה
אני בחורה רווקה ובתולה, והתחתונים שלי לרוב מלוכלכות כשלא ממש ברור לי ממה:
שתן, הפרשות? הלכתי לגניקולוגית, והיא אמרה לי שהיא לא יכולה לבדוק בגלל קרום הבתולין.
האם זה נורמלי? למי לפנות?
התשובה:
לשירה היקרה, שלום ושמחה,
יש 3 אפשרויות לרטיבות: שתן, הפרשות היוצאות מהנרתיק, זיעה.
אם התחתונים רטובים גם ביום קר שב אינך מרגישה זיעה כלל בשום מקום בגוף, את יכולה לשלול את העניין של הזיעה.
שתן- אם את מרגישה שיוצא ממך שתן כשאת משתעלת או צוחקת, יש סיכוי קטן, אמנם, שמדובר גם בשתן.
איך תבדקי? בדקי האם התחתונים רטובים כמו מים, והאם יש בהם ריח שתן. שימי אותן לייבוש לפני כביסה ובדקי האם התייבשו ללא כל סימן רטיבות ונותרו רק עם הריח.
אם הם נשארו רק עם ריח אחרי הייבוש וללא כל סימן אחר על הבד, יש סיכוי שמדובר בשתן או זיעה.
אם את מחדירה טמפונים בזמן ווסת, את יכולה להחדיר טמפון ביום רגיל ללא ווסת וללא פעילות מאומצת. אם התחתונים רטובים למרות הטמפון, יש סיכוי, שוב, קטן, שזה שתן.
אחרי ששללת שתן או זיעה, נשארת עם האפשרות הסבירה ביותר, שמדובר בהפרשות היוצאות מצוואר הרחם אל הנרתיק ומשם החוצה.
אלו הפרשות בגוונים של צהוב, לבן או שקוף. יש ימים בחודש שהן מאוד רטובות, ונמתחות, ונמצאות בכמות רבה.
אם יש על התחתונים חומר שנראה גם אחרי ייבוש, אזי מדובר בהפרשות אלו.
כל עוד אינך סובלת מגירוד או מכל תופעה מציקה, יש סיכוי רב מאוד שאלו הן ההפרשות התקינות לחלוטין שיש לכל אישה בכמויות משתנות מאישה לאישה ובכמויות משתנות לאורך החודש.
סביב הביוץ יש יותר הפרשות, לעומת ימים אחרים של מיעוט הפרשות או ללא הפרשות כלל. אין מה לעשות נגד ההפרשות הללו.
ולא רק שאין, הן חיוניות לך לצורך כניסה להריון. המטרה שלהן היא לעזור לזרע לשרוד בסביבה החומצית של הנרתיק, ולהביא אותו במצב טוב אל חצוצרות הרחם, לצורך הפרייה.
בימים בהם אינך פורייה, תפקידן הוא לקטול את הזרע, ואף לווסת את רמת החומציות לכוון חומצי כדי להרוג פטריות.
אם את רוצה, את יכולה ללמוד מודעות לפוריות וכך לדעת לפענח כל הפרשה בהתאם ליום בחודש, ביחס לפוריותך.
אם את רוצה לא להיות רטובה, את יכולה לנגב אותן לעיתים מזומנות, ולהשתמש בתחתוניות.
יש גם תחתוניות כותנה רב פעמיות שאינן משבשות את הריח.
בהצלחה בכל! מדפנה מאיר
השאלה:
לדפנה שלום רב.
ביתי בת ה12.5 נמצאת כבר בעיצומו של גיל ההתבגרות.
עד עתה, כל מה שהיא יודעת ממני על הולדת ילדים הוא שזה קשור למחזור החודשי ושהקב"ה מחליט אם ומתי יולד לנו עוד ילד במשפחה.
אני מרגישה שכבר הגיע הזמן להסביר לה ש…גם ההורים מעורבים בעניין הזה אך איני יודעת באילו מילים להשתמש.
אני מרגישה שכשהדבר מתברר לילדה בגיל צעיר זה יכול ממש לזעזע ולהפחיד.
ברצוני גם להוסיף שביתי מאוד מטפחת את המראה שלה בתקופה האחרונה.
בוחנת מראה של נשים ונערות אחרות ובכלל מאוד מתעסקת בעניין של המראה החיצוני.
אני חושבת שהיא תמימה לגמרי (למרות שאינה נראית כך) ואינה יודעת איך הדבר הזה משפיע על גברים. וגם את זה קשה להסביר בלי להפחיד.
אנא עזרי לי למצוא את המילים והדריכי אותי כיצד להסביר.
אם יש צורך, אנא הפני את השאלה לאישה נוספת.
תודה רבה,
ורד.
התשובה:
לורד היקרה, שלום ושמחה,
אני שמחה לקבל שאלות שפותחות דיונים בנושא חינוך למיניות בריאה של בנים ובנות מתבגרים.
כשאני מדברת על זה אני מרגישה שאנשים חושבים שיש צורך מהותי לשנות את הקיים.
אין לי רקע לגבי מה שבתך יודעת מאחות בית הספר, ומחברותיה.
יתכן שהיא יודעת יותר ממה שאת חושבת, וממה שאת אמרת לה. ויתכן שלא.
אני לא יודעת למי להפנות אותך, מפני שגם מחנכות טובות מאוד דוגלות בקשת שונה של דעות בנושא החינוך המיני.
יתכן שהמורה בבית הספר מעולה, אך מזניחה את הנושא, או מסמנת עליו V בכיתה ו´ על ידי שיחה עם אחות בית הספר.
זה, לדעתי, מה שקורה ברוב המקרים, ונראה לי מעט מדי, מאוחר מדי, וחוסם את ערוץ התקשורת עם המורה בהמשך.
בהרבה מקרים אחות בית הספר לא זמינה לשיחות המשך, מפני שהיום אין אחיות קבועות בבתי הספר.
אם כן, מה שנותר לנו, וזה לא מעט כלל, להיפך- אפילו עדיף, שאנחנו, ההורים, נשוחח עם ילדינו על הנושא.
חינוך מיני מתחיל למעשה מגיל 0. אבל אף פעם לא מאוחר.
גם אם את רוצה לשוחח איתה עכשיו על דברים שאף פעם לא פתחת בפניה, כאם- זה לא מאוחר.
את יכולה לשאול אותה האם דיברו בכיתה על רחם ושחלות, ועל מה שקורה בגוף האישה, ואם היא תשתף אותך תוכלי להוסיף לה על הדרך אינפורמציה חדשה.
מעין נדבך על נדבך. זו המלצה שאני נותנת להרבה אימהות שנזכרות רק בסביבות בת המצווה של הבת, שבעצם הן לא דיברו מספיק עם בנותיהן, או כלל לא דיברו איתן על ההתפתחות המינית.
נסי לומר לה את מה שאת מאמינה בו ללא היסוס.
אם את מרגישה שהגיע הזמן להסביר לה שאפשר גם למנוע ילודה- ככל הנראה קיבלת ממנה שאלה בעניין. וגם אם לא- מדוע שהדבר יפחיד אותה?
חשבי בעצמך, מה בעצם מפחיד בידיעה שאפשר למנוע ילודה. כשתגיעי בעצמך לתשובה האישית שלך, תוכלי לבוא להסביר לבתך באופן שלם יותר.
יש ילדים שרוצים אינפורמציה רק כשהם שואלים, וגם אז לפעמים יש צורך לרענן להם את האינפורמציה כעבור זמן, כשהם שוב שואלים את אותה שאלה, שהיה נראה לנו שהם כבר יודעים עליה את התשובה. ויש ילדים שמתאים להם שיחות יזומות.
חנוך לנער, וכו´.
נראה לי שהדבר החשוב ביותר כאן הוא שמירה על ערוצי תקשורת פתוחים בעניין זה, ללא שיפוטיות.
כדי שלא תגיעי למצב בו את מזועזעת מעצם הרעיון של דיבור עם בתך על מין, מבלי להבין שאולי אותה הדבר כלל אינו מזעזע, כי יתכן שאין לה עדיין את החסימות שאת כבר פיתחת סביב הנושא.
כמה שתגלי כלפיי הרהוריה ומחשבותיה בעניין יותר הקשבה וסובלנות, תזכי לקבל ממנה יותר שיתוף. זה נכון לגבי כל דבר, ובעיקר לגבי חינוך מיני.
זה הרבה יותר חשוב מתוכן הדברים שאותם תאמרי לה.
ואם משהו מפחיד אותה, היא תשתף, ותעבדו את זה ביחד.
לגבי הקשר שלה עם בנים שאינם קרובי משפחה-כל חברה והקודים שלה.
אני, למשל, לא מסכימה לומר לבתי להפחית את רמת הטיפוח כדי לא להשפיע לרעה על בנים, או כדי לא לגרום להם חשק להזיק לה בכל מובן.
ובכלל, אני מאוד אוהבת ומאוד מפרגנת לבנים המתוקים והצדיקים של כולנו. וחושבת שגם להם מגיע חינוך מיני מסוג שונה ממה שהם מקבלים היום.
להפחית את הלחץ שיש סביב נושא הוצאת זרע לבטלה, ולהסביר להם את כל הנושא באופן פחות אמוציונלי ומפחיד. וגם לתת להם רקע על מה שקורה אצל הבנות.
אני יודעת שדעתי בעניין זה לא כל כך מקובלת בחברתנו. אבל זו דעתי וכך אני מחנכת את ילדיי.
אבל, שוב, אין זה משנה מה אני חושבת באופן אישי.
מה שחשוב כאן הוא שכשתאמרי לה את דעתך, תאמרי לה אותה בביטחון, ובפתיחות, וברכות. וגם תשאירי לה אפשרות להגיב, ולפתח איתך דיון בריא בעניין.
יתכן שהעובדה שהיא משקיעה בטיפוח החן אינה משפיעה על בנים בסביבתה הקרובה, משום שכמעט אינה נפגשת עמם. ויתכן שהיא כן נפגשת עם בני המין השני.
לגבי תשומת הלב שהם נותנים או לא נותנים למראה המושקע שהיא מטפחת, גם לזאת אין לי תשובה. גם זה תלוי בנורמות החברתיות במקום בו אתם גרים.
אני מציעה לך להתייעץ עם חברות שגרות בסמוך אלייך, כדי שתוכלי להתרשם כיצד משפחות שחיות בחברה דומה לשלך מתמודדות עם דברים דומים.
זה מאוד מקל השיתוף הזה.
ואם קשה לך להתייעץ עם חברות, חפשי דמות שנראית לך פתוחה בעניין, או אולי מחנכת בבית הספר, ושאלי אותה על דעתה.
אני חושבת שלא אוכל להכניס לך מילים לפה, ובעצם אף אחד לא יכול. כי לא רק המילים חשובות, אלא גם האופן בו הן נאמרות.
אני מקווה שתמצאי מסילות ללב בתך היקרה, מתוך אהבה.
בהצלחה, מדפנה מאיר.
השאלה:
לדפנה, שלום,
אשמח לשמוע על פתרונות אפשריים. הרופא המליץ על מיני תרופות שאני לא יודעת מה הנזק שלהן.
ועל תרגילים שעלולים לגרום לשפיכת זרע. מה עושים?
מעניין אם זאת תופעה שמאפיינת הרבה גברים דתיים. נראה שלא נגלה בדור שלנו..
התשובה:
לסיגל היקרה, שלום ושמחה,
שפיכה מוקדמת או מהירה אינה תופעה שקורית דווקא לגברים דתיים. היא תופעה כלל עולמית, שחוצה תרבויות ומגזרים.
היא מדוברת רבות, ידוע עליה הרבה, היא נחקרת כל הזמן ויש הרבה מטפלים וגישות העוסקים בה.
הלוואי והיו חוקרים את המיניות הנשית באותה כמות של התעניינות ותקציבים.
מאחר שכך, מטפלים רבים עוסקים בתופעה זו, ויש ספרים רבים העוסקים בה.
זאת, אף על פי שברור לכל שאין מדובר במחלה כלל.
שהרי כל מטרת הזכר בטבע היא להפרות. אורגזמה של אישה אינה חיונית להריון, על אף שהיא בהחלט משפרת את סיכוייו.
שפיכה מוקדמת נקראת מוקדמת, כי היא מוקדמת מדי עבור האישה. לא עבור הגבר.
יש דרכים רבות ללמוד לשלוט בפליטה, ולפי הבנתי גם זוגות שהולכים בשיטה ההלכתית המחייבת שפיכת זרע אך ורק בתוך הנרתיק מחשש הוצאת זרע לבטלה, יכולים ליישם.
למתקדמים- אפשר ללמוד להפריד בין אורגזמה לבין שפיכה ואף לחוות אורגזמה ללא שפיכה כלל.
אפשר לבצע את התרגילים המשותפים ביחד, וברגע שהגבר מרגיש שהוא עומד לפלוט, והוא מרגיש זאת בדרך כלל, אז לבצע את החדירה והשפיכה הפנימית.
כך זה לא סותר את ההלכה.
הייתי מציעה תרגילים, פגישה או שתיים אצל סקסולוג המתמחה בתרגילים, וספרים, ותרגול רב, הרבה לפני שהייתי מציעה תרופות. יש הרבה מה לעשות לפני תרופות.
וגם כשמגיעים לתרופות, הייתי חושבת על ג'ל מאלחש הרבה לפני שהייתי מציעה לנסות תרופות נוגדות דיכאון. הכלל הטוב ברפואה הקונבנציונלית אומר שכדאי לטפל באופן מקומי אם אפשר, ורק אם אי אפשר, לנסות טיפול סיסטמי.
ספרים: פז"ם, הזוג הרב אורגזמי, ויש עוד.
כמו בכל תרגול ורצון להגעה לכושר גופני, או אחר, ככל שמתרגלים יותר, יש תוצאות מהירות וטובות יותר. אני שומעת על אנשים שהביעו נכונות לתרגול, אך לא היה להם זמן ליישם אותו. וזו הסיבה שלא הגיעו לתוצאות.
ובאשר לשפיכה מוקדמת- סביר שבליל טבילה השפיכה תהיה מאוד מוקדמת אם הבעל לא הוציא זרע 12-14 יום. ובהמשך יתארך הזמן מתחילת יחסי המין עד לשפיכה. גם זה נורמלי לחלוטין.
אני חייבת לציין את הידוע והברור – שוב, שאני עוסקת בתחום באופן חובבני, ובהתנדבות.
תשובתי ניתנה על סמך הידיעה שלך שאין לי תעודת מטפלת במין או יועצת בתחום.
יתכן שלמטפל מקצועי יש דברים רבים, טובים וחשובים להוסיף בעניין, ושווה לנסות.
בברכה, מדפנה מאיר
השאלה:
שלום דפנה היקרה-
אני רווקה בת 21 ובחודשיים האחרונים המחזור שלי רק במשך 3 ימים וכן הדימום מועט מהרגיל,
ועד כה היה לי 5-6 ימים ודימום רב יותר. מה פשר התופעה?? ומה אפשר לעשות בנידון??
התשובה:
לאודיה היקרה, שלום ושמחה,
אם לא התחלת לאחרונה לקחת גלולות למניעת הריון מסיבה כלשהי (אולי פצעי בגרות, לסדר מחזור, ועוד, דבר שגורם למיעוט דם בחלק מהמקרים), עומדות בפנייך 2 אפשרויות.
הראשונה לא לעשות כלום, ולחכות לראות מה קורה. יכול להיות שמצבך הנוכחי הוא התקין, ואילו בעבר היה לך דימום כבד.
או, שבתוך כמה חודשים יחזור להיות מצבך כפי שהיה. לא תמיד המחזורים שווים באופיים. לפעמים יש יותר דם ולפעמים פחות דם.
אפשרות שניה היא שבאמת יש דבר מה לא תקין, שיש לטפל בו. השאלה היא האם יטפלו בך, מפני שכל עוד אינך מנסה להרות, לא בטוח שברפואה הקונבנציונלית יטפלו, גם אם משהו לא תקין.
את יכולה לפנות לדיקור סיני, או לטיפול בצמחים, אם אכן תגלי בעזרת בדיקות שמשהו לא תקין.
אני נוטה לחשוב שאם המחזור סדיר, ומופיע במועדים קבועים, לא למהר לטפל בבעיה שאולי אינה קיימת.
אם אחרי שנה זהו ממשיך להיות המצב, ואף הדם מתמעט יותר, הייתי פונה לרופא נשים לבירור, ואולי גם לאנדוקרינולוג.
בהצלחה! מדפנה מאיר
השאלה:
לא נכנסת להריון
שלום לך דפנה,
אני נשואה שנה וארבעה חודשים ועדיין לא נכנסתי להריון.
יש לי מחזור סדיר יחסית כל 31-32 יום. כמה זמן מומלץ לחכות לפני שפונים לטיפול? איך יבדקו אם יש בעיית פוריות?
תודה, רוני
התשובה:
לרוני שלום,
בדרך כלל בודקים האם יש קשיי פריון אחרי שנה של קיום יחסים ללא שימוש באמצעי מניעה.
זאת אומרת, שאם השתמשת בגלולות, למשל, והפסקת לפני חצי שנה, כדאי לך להמתין עוד חצי שנה לפני שתפני לבדיקות.
אם הזמן בוער, כגון במצבים של גיל אישה גבוה מ35, אפשר לפנות לרופא נשים גם קודם.
הסדר המקובל בבדיקות פוריות הוא בדיקות דם בכמה מועדים במהלך מחזור הווסת, כדי לבדוק את רמות ההורמונים בגוף האישה.
במקביל ספירת זרע ובדיקת תנועתיות ופרמטרים נוספים של הגבר. האישה עוברת גם בדיקה וגינלית ואולטרסאונד לבדיקת מצב רירית הרחם וצורתו הפנימית ומצב השחלות.
לאחר מכן בודקים את הממצאים.
אם ישנה בעיה באחד מהפרמטרים שנבדקו, מטפלים בה לפי סוג הבעיה.
אם לא- עוברים לעשות צילום רחם וחצוצרות, ובודקים האם יש חסימה בחצוצרות, או בעיות בתהליך הביוץ.
שני בני הזוג עוברים מהלך של תשאול מקיף על אודות קיום יחסי המין שלהם (תדירות, וידוי "חדירה", ועוד), ובירור מקיף לגבי מחלות מין אצל כל אחד מבני הזוג,
ווסתות של האישה, סיכוי להפלות קודמות (הפלות קודמות נחשבות לדבר מעודד כאשר אין עדיין ילדים)
בחלק מהמקרים האישה תקבל הנחייה למדוד חום שחר (טמפרטורת הגוף לפני הקימה בבוקר), ושימוש בערכות לבדיקת ביוץ בשתן, או מעקב זקיקי ביוץ באולטרסאונד.
כל התהליך לוקח זמן, משפיע על שני בני הזוג, אך יותר תובעני פיזית כלפיי האישה, ואינו בודק "פרמטרים" נפשיים. עם זאת, מדובר בתהליך חשוב, שכן אפשר ללמוד ממנו רבות.
לאחר כל התהליך הזה, מוצאים, או לא מוצאים את הבעיה שבגללה אין הריון. באחוז מסוים מהמקרים לא מוצאים את הסיבה, אך עושים התערבויות רפואיות כדי לגרום להריון.
בשלב הזה, בין אם יש ובין אם אין בעיה ידועה, יש גם לרפואה הטבעית הרבה מה להציע. אם חלילה תקלעי למצב של בעיית פוריות, את מוזמנת לפנות שוב, כדי לשמוע על סוגים של טיפולים ומטפלים טבעיים בבעיות פוריות.
זאת לבד מהטיפול הרפואי שמוצע על ידי הרפואה הקונבנציונלית.
את מוזמנת להיכנס לאתר "פוריות", של הדסה, או לאתרים אחרים העוסקים בתחום, כדי לקבל יותר מידע. כל הבדיקות שהזכרתי, ואחרות, וכל התהליכים מפורטים בפירוט רב, וב"תפוז" יש פורומים שעוסקים בדו שיח בתחום הקושי להרות.
למרות שעניתי לך באופן "מעוקר" על התהליך המקובל, לפי מה ששאלת, אני מרגישה צורך לומר לך שבשלב שאת נמצאת בו רבים הסיכויים שתיכנסי להריון בקרוב, וללא כל התערבות רפואית.
שאלי את עצמך האם את מעוניינת, מתוך עצמך, להיות בהריון כרגע, ומה את יכולה להפיק ממצבך הנוכחי, כל עוד שאינך בהריון.
אמנם שנה ללא הריון נחשבת כאינדיקציה להתערבות, למי שמבקשת זאת, אך רבים המקרים בהם אחרי שנתיים ושלוש האישה נכנסת להריון באופן טבעי, ללא טיפול רפואי.
לא כל הנשים נכנסות להריון מיד אחרי החתונה.
בנוסף, אני ממליצה לך ללמוד את שיטת המודעות לפוריות, שמאפשרת לך ללמוד על עצמך ועל גופך דברים הקשורים לפוריות שלא ימדדו אותם בחדר הרופא, בדרך כלל.
כגון מצב ההפרשות, מצבך התזונתי (דבר שיבוא לידי ביטוי בטבלת פוריות), תנודות קלות של הורמוני הגוף והיחסים בין שלבי המחזור, שיש להם חשיבות גדולה ליכולת של הגוף לשמור על הריון, ולא לאבד אותו סמוך לווסת.
זוהי לא שיטה טיפולית, אך היא מאבחנת בעיות רבות, תוך העצמה של האישה המודעת לתהליכי הגוף השונים, וללא כל התערבות חודרנית חיצונית.
מכיוון שאני גם מתפרנסת מהוראת השיטה, קחי את דבריי האחרונים בעירבון מוגבל, וקראי עליהם, ובררי כמיטב יכולתך, לפני שתחליטי האם השיטה יכולה להתאים גם לך.
אני מאחלת לך בהצלחה, והריון, וילדים בריאים ושמחים ככל שתרצי, והרבה אושר. מדפנה.
השאלה:
לדפנה שלום,
האם ההורמונים בטבעת נרתיקית "נוברינג" משפיעים על כל הגוף, או רק על הנרתיק?
התשובה:
שלום לשואלת היקרה,
ההורמונים בטבעת "נוברינג" אמנם אינם נספגים דרך הכבד, ובכך יתרון הטבעת.
וכמו כן, בשימוש בה יש פחות כתמים ודימומים ביחס לשאר האמצעים ההורמונליים.
אולם, ככל הנראה ,החומר בטבעת נספג לחלל הבטן דרך הנרתיק, ומשפיע על חלק מתפקודי הגוף, בדומה לגלולות.
לדוגמא: נשים שמשתמשות בטבעת זו מתלוננות על נשירת שיער, ותופעות נוספות, מקומיות וכלליות, הנובעות מהכנסת הורמונים סינטטיים לגוף.
בברכה, מדפנה מאיר
השאלה:
לדפנה שלום,
רציתי לשאול שאלה….
ברוך ה' אני נשוי באושר חצי שנה, לאשה מקסימה ואהובה!
בפעם האחרונה שקימנו יחסים אישתי ביקשה ממני לא לעשות לה נעים
כלומר שרק אני אהנה, היא היתה עייפה וכנראה לא היה לה חשק.
האם זה בסדר מבחינתי?
גם אני מציע הרבה פעמים לעשות לה נעים (ללא קשר ליחסים מלאים) ואין לי בעיה עם זה.(היא אף פעם לא הסכימה שרק היא תהנה ביחסים)
אבל אני מרגיש שאולי זה לא פייר מצדי שנקיים יחסים ושרק אני אהנה.
חוץ מזה זה מעלה את השאלה מהו האיזון הנכון בין הרצון של הגבר והאישה
ברור לי שאני רוצה לחוות יותר מאשתי היקרה
אבל האם הגבול הוא עד הפעם שהיא אומרת לי שרק אני אהנה?
ושאלה נוספת..קשה לי לדעת מה זה נקרא הרבה פעמים, ואני מאמין שלכל זוג זה אינודאולי.
אבל האם ישנו ממוצע שמעיד על יחסים בקצב מתאים ברמה הכללית?
האם 5-6 פעמים כשמותרים זה יחס נאות?
אני מפחד שרמת ההתלהבות כמו שאנו חווים בתחילת הדרך תלך ותדעך.
תודה רבה
התשובה:
במבט הנמלה ניתן להתייחס לכל מפגש מיני באופן נפרד ולנתח אותו יחד באופן זוגי, בעזרת שיחה הנעשית שלא בעת המגע עצמו. האם באמת חובה שבכל מגע מיני 2 בני הזוג יחוו עונג מיני, ואם אחד אינו מעוניין אז לא נוגעים זה בזו כלל? מהו בכלל עונג מיני? האם מסאז' או ליטוף יכולים להיכלל בקטגוריה של הנאה מינית שניתן להעניק זה לזו, או רק מגע באיברי המין נחשב? וגם, מה בעצם הבעיה בכך שבמפגש מסוים רק אחד מבני זוג נהנה? הרי במפגש הבא, שיכול להיות עוד כמה שעות או מחר, או בעוד יומיים אולי יהיה הפוך? במבט הזבוב אפשר גם לנסות יחד להביט אל הסך הכל המיני שלכם. האם כל אחד מכם מרגיש מסופק מבחינה מינית? האם כל אחד מרגיש שהוא מעניק כמה שרצוי לו ומקבל מה שהוא רוצה? אולי יש משהו שהוא יותר מדי? ובעוד כהנה שאלות חשובות שכדאי לכם לשוחח עליהן בהזדמנות.
לדעתי האישית, מבט הזבוב, שרואה את התמונה מלמעלה, הוא החביב עלי. לא חשובים לי הפרטים הקטנים של מה מתרחש בכל אירוע בודד, אלא מהו הסך הכל.
אם נרד לפרטים הקטנים, אני יכולה לומר שכל עניין ההנאה המינית אצל אישה הוא פחות ברור מאשר אצל גבר. ולגבר ממוצע חשוב מאוד לדעת לזהות את אופן ביטוי ההנאה המינית אצל אשתו ולאפשר לה לקבל זאת.
יש לכך סיבות ביולוגיות ופסיכולוגיות רבות.
מצב כזה שבו אחד מבני הזוג רוצה להעניק, והשני אינו רוצה לקבל, עלול לתסכל ולגרום לחששות. שמא משהו לא תקין? אולי אני חי עם אישה מעוטת חשק? איך מתמודדים? ואם מה שיש היום עוד ילך ויפחת, אז מה בכלל יישאר? האם מצב שבו רק אני נהנה הוא מצב נצלני ולא תקין? מה קורה אצל אחרים? שונה? דומה? למה אי אפשר לשאול את השכנים?
ואם אדע מה קורה אצלם זה ירגיע אותי או דווקא יפחיד אותי?
ובכלל, מהו מפגש מיני ואיך סופרים את זה מבחינה כמותית?
האם חדירת פין לנרתיק זה מה שסופרים? אולי גם מפגשים מיניים שלא הסתיימו בחדירה ניתן לספור? האם צריך לספור? לשם מה?
אינסוף שאלות…
לגבי תדירות יחסי המין אוכל לומר מניסיוני כמורה למודעות לפוריות, שאתם נמצאים בטווח הממוצע. לא מהממעטים ולא מהמרבים.
לגבי חשק מיני של נשים- לפי דברי חז"ל, הגבר מחויב למצוות עונה ולא האישה. זאת מפני שתשוקתה של האישה מרובה משל האיש. כך היה פעם. אולם בימינו בעידן הגלולות, העייפות, וריבוי המשימות המוטלות על כתפינו והלידות התכופות, כל אלו מפחיתים חשק מיני אצל נשים.
לפעמים החשק מתעורר ביתר שאת דווקא אחרי כמה שנים ביחד ואחרי שחרור עכבות ברמת המחשבה המינית, הבנה מעמיקה יותר של הנושא, ושחרור ממטלות מעיקות אחרות.
לכן, כלל לא בטוח שלפניכם ירידה. אולי דווקא להיפך.
אביא כאן את הציטוט המדהים מתוך ספרו של הרב שמואל בוטח: "מעולם לא הייתה תקופה כזו שבה דיברו על זה כל כך הרבה ועשו זאת כל כך מעט".
מיניות זה נושא ללימודים ארוכי טווח של שנים. כל הזמן מוצאים דברים חדשים ומגלים את כל מה שניתן להפיק מבחינה מינית.
עדיין יש זוגות לא מעטים שלאישה יש יותר חשק. זאת יש לדעת שגם חשק מיני הוא עניין מחזורי אצל אישה. החכמה הגדולה היא למצוא את האיזונים הזוגיים מתוך התחשבות ופתיחות.
בהצלחה בכל, מדפנה מאיר
דרך נשים 