האם כל דימום הוא ווסת?

לעיתים הדבר מתפרש כך. אולם, ישנן סיבות רבות שבעטיין נגרם דימום.

לרוב, אין מדובר בסכנה בריאותית, אך ישנה חשיבות רבה בפנייה לבירור רפואי, על מנת לוודא זאת.

סיבות נפוצות, ונפוצות פחות, לדימום שאינו וסת

 1.         חוסר איזון הורמוני זמני או קבוע: במעברים הורמונליים – כגון בהנקה, לאחר לידה או הפלה, במעבר מגלולות לאי נטילתן, ובמעבר מוסת לאל וסת.

2.         בשיבושים הורמונים: בנטילת הורמונים, כתוצאה של בעיות פוריות, ובטיפולי פוריות.

3.         הריון מחוץ לרחם

4.         גידולים שפירים /ממאירים באיברי הרבייה

5.         ציסטה בשחלה

6.         אנדומטריוזיס (רירית רחם נודדת אל מחוץ לרחם)

7.         דלקות באיברי הרבייה (שחלות, רחם, חצוצרות)

8.         שינויים תזונתיים קיצוניים

9.         שינויי משקל קיצוניים

10.       מתח רגשי/נפשי בלתי פתור

11.       גידולים ממאירים באיברים שונים או באיברי הרבייה

12.       קריעה/פציעה של דופן הנרתיק, או פצע בצוואר הרחם:

יתכן כתופעת לוואי של יובש קיצוני בשילוב עם שימוש באמצעי חציצה בלתי מתאים, או בשילוב עם בדיקה פנימית, דופן דקה עקב שימוש בגלולות, גיל המעבר ועוד.

13. דימום לאחר קיום יחסי מין כתוצאה מהבאים:

פוליפים ברחם או בצוואר הרחם

דלקת בצוואר הרחם או במבוא הנרתיק

רגישות באזור צוואר הרחם – כגון בעת הימצאות התקן תוך רחמי, צניחת רחם או פוליפ על צוואר הרחם.

קרום בתולין עבה שנקרע רק בחלקו בכל פעם

פציעת הנרתיק –  יתכן עקב מיעוט בהפרשות סיכה, דופן נרתיק דקה כתוצאה מחסר זמני או קבוע באסטרוגן, יחסי מין אגרסיביים מבחינת רמה, אופן וכמות החיכוך בדופן הנרתיק.